גשם: הטבע שמצייר את חיינו

"בלי גשם וערפל לא הייתי מצליח לתפוס את המשחק של האור וההשתקפויות; הטיפות הן צבעים נוספים על הפלטה שלי."

קלוד מונה, בצניעות ובכישרונו הייחודי, תיאר בגשם לא רק תופעת טבע, אלא אמצעי לחשוף את היופי החבוי בתוך השגרה.

גשם, ברובד הבסיסי ביותר, הוא חיים. הוא מזין את האדמה, נותן לצמחים לצמוח ומחזיר את הירוק לעולם. אבל גשם הוא לא רק פעולה פיזית של מים על פני השטח; הוא רגע שבו השמים והאדמה נפגשים, והאדם, שמהלך ביניהם, נחשף לאמת פשוטה: אנחנו חלק ממחזור גדול מאיתנו.

כשגשם יורד על החיים שלנו

תחשבו על הפעם האחרונה שבה עמדתם ליד חלון בזמן גשם. אולי החזקתם כוס תה חם, הסתכלתם בטיפות מתנגשות בזגוגית, והרגשתם פתאום שקט עמוק. גשם גורם לעולם לעצור. הרחובות מתרוקנים, והצליל הקצבי של הטיפות ממלא את החלל. זה הרגע שבו אנחנו מקבלים הזדמנות להרהר.

אבל גשם הוא לא רק שלווה. הוא גם סערה. טיפות קטנות הופכות לשטפון, עננים אפורים מתמלאים ברעמים וברקים, והטבע מזכיר לנו שהוא בלתי צפוי. כמו החיים, הגשם הוא תמיד תערובת של יופי וכאוס.

כשגשם הופך לציור

אמנים רבים, כמו מונה, טרנר או ואן גוך, השתמשו בגשם כדי לספר סיפור. ברק של רחוב רטוב, השתקפות במים, או עננים כבדים שמבקשים להתפרק – כל אלו הם חלק מהמשחק של אור וחושך, שמש והצל שמביא איתו הגשם.

בציור, הגשם הוא הזדמנות להראות ניגודיות: אור שמש שמבצבץ מבין העננים, קרן אור שמחייכת דרך רחוב אפור. הרגע הזה, שבו הכול נראה חשוך אבל פתאום מתגלה האור, הוא מה שהופך גשם למטאפורה כל כך חזקה.

גשם באקטואליה שלנו

בתקופות של סערות – אישיות, פוליטיות, חברתיות – הגשם מזכיר לנו שגם מתוך אפלה יכול לצמוח משהו חדש. בעולם שסוער ממציאות משתנה ומלחמות פנימיות, כמו אלו שאנחנו חווים כאן ועכשיו, הגשם יכול לשמש כתזכורת לכך שאחרי כל סערה מגיע ניקוי, ואור חדש מגיח מבין העננים.

גשם הוא לא רק מים – הוא תהליך, הוא מחזוריות, הוא סמל לאור שמתגלה רק אם עוצרים ומביטים דרך הטיפות. כמו בחיים, כך גם באמנות: הגשם הוא הכלי שמאפשר לנו לראות את העולם מזווית חדשה, להבחין בהשתקפויות שפספסנו, ולצמוח מתוך הרטיבות.

אז בפעם הבאה שגשם יורד, נסו לא לברוח ממנו. תנו לטיפות לגעת בכם, והקשיבו לסיפור שהן מספרות.

ג'סיקה שרון

24.11.2024