"ישנו יופי בחיים, גם כאשר המצב קשה, והיכולת שלנו לראות את היופי הזה היא מה שמאחד אותנו." — אלבר קאמי
בכל פינה ובכל יצירה, אור וחושך מקיימים ביניהם שיח סמוי, שיח של התנגדות ושל השלמה בו-זמנית. התערוכה הזו אינה רק קריאה להתבונן, אלא הזמנה להקשיב – להדהוד השקט שנותר בחללים הריקים, בין חורבן לתקווה, בין זיכרון למה שנולד מתוך ההרס.
האמנות צריכה להיוולד דווקא מתוך המקומות הקשים ביותר. איפה שהחושך משתלט, שם בדיוק חשוב ליצור – להפוך את הקושי למסר, להאיר אור בתוך החשיכה. התערוכה שואפת לעודד את הסובבים לא לוותר על היצירה, גם כשנראה שהכול סביבנו מתמוטט. לכל יצירה כאן יש את הכוח לגעת באור הזה, אותו נצנוץ של תקווה שניצב מול עוצמת החושך.
בפסלים ובציורים השונים מופיעה אותה תבנית חוזרת: רגעי חשכה שבהם האור נבלע, ורגעי אור שהחושך משמש להם מסגרת. אתם, הצופים, מוזמנים לשאול את עצמכם: מהו האור שמציץ מבעד לשרידים, ומהו השקט שממשיך להדהד מעבר לחורבן?
התערוכה אינה מציעה פתרונות או תשובות חד-משמעיות, אלא מסע אישי אל תוך החללים השבורים, בחיפוש אחר אותו אור שממשיך לבעור, גם במקומות החשוכים ביותר.
כאומנית ואוצרת, מאמינה בעוצמת האמנות ככלי לשינוי. אני שואפת להעניק השראה ולהזמין את כולם לקחת חלק בחיפוש אחרי האור בתוך החושך, ולמצוא בו תקווה מחודשת.
ג'סיקה שרון,
Comments